אודות
(יולי 2007)
אז אומרים שזה הדף שבו צריכים לפרסם קצת פרטים על כותב שורות אלה.
הסיפור שלי הוא קצת מורכב, ולנסות לשכתב את כולו בכמה משפטים מעבר למקצוע, מקום מגורים ומחשבות שאין להן צל של שפיות - זו קצת בעיה. אז נסתפק בזה שקוראים לי גיא, אני רווק בן 33, נצר למשפחת ברווזים עתיקה, שעובד בתעשיית ההיי-טק הידועה מימים ימימה, וכל מה שסיפרו לכם על התעשיה הזאת נכון. וזה רק קצה הקרחון. 
(אפריל 2009 - עדכון)
הזכירו לי שהגיע הזמן לעדכן כאן את הפסקה לעיל - אז כרגע אני כבר לא בדיוק רווק, אלא מאורס, נכון ל-17.4.09, אני גם לא בדיוק בן 33, אלא יותר אחרי 34, ונכון לימים אלה, אני גם לא ממש עובד בתעשיית ההיי-טק, אלא בעבודה סטודנטיאלית, שמאפשרת לי ללמוד תואר נוסף במנהל עסקים, בהמשך לתארים הקודמים.
אבל כל השאר נשאר כשהיה, כולל הברווזים.. 
אני מתכוון לכתוב כאן על כל מה שזז, וגם מה שלא. זה יכלול הרבה יינות, ויסקי וחברים שאני שותה איתם (ומקווה להמשיך במלאכה הקשה הזו עוד שנים רבות). עבדאללה (האלטר-אגו-פליט שלי) יספר לכם על מסעדות שהוא מבקר בהם. זה יכלול דיעות על הכל ועל לא כלום. רובן ציניות. מתברר שיש לי לא מעט כאלה. זה מה ששואה עושה לבנאדם, מתברר.
רגע נדיר של רצינות: זה יכלול גם רגעים קצת יותר רציניים של עדכונים על מחלת ה-FMS (פיברומיאלגיה) שתקפה אותי בתחילת אוגוסט 2006. רק לצורך הבהרה: עברתי תהליך לא פשוט מאז, ששינה הרבה בגישה שלי לחיים. אני עדיין עובר תהליך של שינוי מדי יום ביומו. זה כולל גם את פתיחת הבלוג הזה. הדבר שהכי חשוב מבחינתי - אני רואה את עצמי היום כבנאדם בריא ומתפקד, במגבלות שקיימות. וזה בהחלט לא עניין של מה בכך. מי שעובר FMS על בשרו יידע את זה. אני כותב את הבלוג הזה גם כי אני מקווה שאני אוכל לעזור למישהו/י, ולו במקצת, באבחון נכון ובהתמודדות עם המחלה.
כדי להבין קצת יותר למה אני חותר בבלוג הזה, אני מניח שפשוט תצטרכו לקרוא אותו (לרוב פשוט תבינו אחרי כמה פוסטים שאני חותר עם משוט אחד, ורק בצד אחד של הסירה).
[הערה: לא מומלץ לצפות בבלוג זה באמצעות דפדפן IE].
בהצלחה..
(אוקטובר 2008 - עדכון)
אפשר גם ליצור איתי קשר מהיום במייל: sabbath (dot) monkey (at) gmail (dot) com
קורא הרסס שלי הודיע לי שהעלת פוסט חדש, אבל כשנכנסתי לקרוא גיליתי שאי אפשר, כי סימנת אותו כפרטי…
יהיה נחמד אם יהיה אפשר לקרוא אותו
מתנצל מעומק ליבי - לא שמתי לב שהוא יצא פרטי. אני אשים לזה לב יותר בפוסטים הבאים. תודה על ההערה.
הי גיא, איזה בלוג מדהים… מי היה מאמין שטעם של יין יכול להיות כל כך מרתק…חולה על ההומור שלך, ד”ש לעבדאללה
((-:
נצר למשפחת ברווזים עתיקה! איזה יופי.
היי גיא
הגעתי לבלוג שלך כי חיפשתי מידע על קיבוע ועל פיברומיאלגיה. גם לי יש פריצת דיסק…
אני מבינה שלא עברת קיבוע, נכון?
התרגשתי להתקבל בבלוג המושקע שלך RESPECT
אני חושבת שביקרת אצלנו בפורום הרשמי של אס”ף. http://forums.nana10.co.il/Forum/?ForumID=2461
בכל מקרה, אתה תמיד מוזמן
המשך שבוע טוב, סנונית
לא, סנונית.
לא עברתי קיבוע. הגעתי הכי קרוב לזה במחלקה של פרופ’ מירובסקי באסף הרופא.
תודה על המחמאה (אני חושב), אבל מה ז”א “להתקבל בבלוג המושקע שלך”? אני הרי לא מסנן אנשים, אלא רק מאשר משתמשים שמגיבים בפעם הראשונה.
לגבי הפורום שלכם, לומר את האמת - אני בעיקר נמנע ממנו. הייתי חבר ב-Ynet, אבל כמו כולם, גם אצלכם “טבעתי” במידע בלתי סביר בעליל עם הרבה יותר דברים שלא עוזרים לי בשום צורה. באיזשהו שלב הבנתי שאני צריך לעשות את כל הסינונים לבד, והדבר הראשון שעשיתי היה פשוט להפסיק לקרוא.
אני מקבל עדכונים מפעם לפעם על מאמרים חדשים בנושא, אבל נמנע מכל הפורומים יודעי הדבר האלה. הפורומים של אס”ף, כמו זה של Ynet, הפכו מזמן לפרסומת אחת גדולה. הרבה בגלל חוסר הסינון אצלכם ואצל שכמותכם, הוצאתי למעלה מ-40 אלף שקל בשנתיים האחרונות.
ד”א, רק היום היתה לי בדיוק שיחה עם מישהי שמרגישה אותו דבר לגבי זה. אחרי 3 וחצי שנים עם המחלה הזו, עם כל מה שהיא קוראת, היא מרגישה יותר חרדה לעתידה, מאשר מאמינה בו. עודף המידע הזה מתסכל אנשים. אולי כדאי שתדעו את זה.
רססתי אותך גיא, ניפגש אונליין
לכבוד הוא לי, דביר.